מה אני צריכ/ה להרוויח כדי לא להיות במינוס ו/או לחיות ברווחה כלכלית?

השאלה הזאת כמעט תמיד נשאלת אצלי במשרד , ובשלוש השנים האחרונות גיליתי שהיא ממש לא קשורה לרמת (או סכום) ההכנסה.

לשאלה הזאת יש עוד גירסה:

'אנחנו לא מבינים איך הסתדרנו לפני ההעלאה האחרונה שקיבלנו בשכר, או כשעוד הרווחנו הרבה פחות'?

לשאלות האלה אני כמעט תמיד עונה ע"י הסבר על 'מודל ההכנסה הפרמננטית', אותו למדתי עוד בלימודי התואר שלי בכלכלה (לפני מעל 20 שנה) ומאז הוא שמור לי בתודעה ובזכרון

'מודל ההכנסה הפרמננטית' מדבר על זה שאנחנו כמעט תמיד, ובאופן אוטומטי מתאימים את רמת ההוצאות שלנו לעליה בשכר או לעליה בזרם ההכנסות.

זאת אומרת, שברוב המקרים, כשיעלה לנו השכר אנחנו די מהר, ואולי עוד בתקופה שבין החתימה על החוזה לבין תחילת העבודה בפועל, נעלה גם את ההוצאות שלנו בהתאם

אולי במקרה, זכור לכם מצב שבו בעקבות העליה בשכר ו/או מעבר לעבודה חדשה מיד החלטתם על להביא עוזרת או אולי פתאום מבלי לשים לב התחלתם לקנות יותר אוכל במכולת מתחת לבית (שהיא יותר יקרה) או אולי הזמנתם חופשה בחו"ל, הגדלתם את תקציב הביגוד מבלי לשים לב?

אז תדעו לכם שאתם לא היחידים ושיש אפילו מודל בכלכלה שמדבר בדיוק על זה ומוכיח את זה.

ולכאורה, זה אפילו נשמע הגיוני, לא?

אז אני כאן בשביל לתת לכם נקודת מבט אחרת.

אולי שווה לעצור ולחשוב,

ואולי אף לקבל החלטה שאם הצלחנו לחיות עד עכשיו עם פחות, זה הזמן לחסוך יותר ולדאוג לעתיד הכלכלי שלנו?

ואולי זה הזמן פשוט לוותר על חיים לצד המינוס?

תראו,

אני הראשונה שמבינה שאנחנו בפרדוקס של החיים:

עובדים קשה מרוויחים משכורות יפות מגיע לנו לחיות/ להנות/ להתפנק

אבל אולי נכנסנו גם למעגל ההפוך של:

הרגלנו את עצמנו לרמת חיים מאוד גבוהה/ הוצאות גבוהות ועכשיו אנחנו חייבים לעבוד קשה וכמה שיותר, כדי לתמוך בזה

ואולי זה לא שווה את זה

היום יצא לי פוסט פילוסופי משהו,

זאת מאחר ובשבוע האחרון יצא לי להפגש עם הרבה משפחות חדשות ממעמד הביניים פלוס.

כאלה שמרוויחים הרבה, רודפים אחרי הזנב של עצמם ובעיקר עייפים, מרגישים שלא מבינים לאן זה מוביל וחוששים מהעתיד...

אז אני מבינה את זה, ועד לא מזמן גם אני הייתי באותו המקום בדיוק.

אבל גילית על בשרי,

ואני מגלה יומיום עם הלקוחות שלי,

שלמרות ש'מודל ההכנסה הפרמנטטי' מדבר גם על זה שמאוד קשה לנו להתאים את רמת ההוצאות כאשר יש לנו ירידה בהכנסות,

עדיין יש לנו אפשרות לעשות את זה ויחסית בקלות.

ועוד יותר נפלא, מספק ומרגיע הוא המצב שבו אנחנו מורידים את רמת ההוצאות שלנו וזאת למרות שההכנסות שלנו נשארות אותו הדבר (ואולי אפילו גדלות)

ואז נשאר לנו כסף לחסכון ולמינוף של הכסף ולדברים שעד עכשיו רק יכולנו לפנטז עליהם (או חלילה לקחת הלוואה בגינם).

כל הלקוחות שלי יודעים שהמנטרה שלי היא ש'כל עוד אנחנו בריאים ומרויחים' אין סיבה שלא נחיה ברוגע ובצמיחה כלכלית

אני מאמינה בזה בכל ליבי וחווה את זה עם הלקוחות האהובים שלי מדי יום. אין ספק שזכיתי

מאחלת לכם סופ"ש נעים ורגוע,

ואולי גם עם קבלת החלטות חדשות לגבי רמת ההוצאות אליה הרגלתם את עצמכם

איתכם ובשבילכם,

סמדר