כמו שאת יודעת, אני אמא חד הורית, מגדלת לבד שני ילדים, עובדת בשתי עבודות, מנסה לנהל חיים מלאים ולא לחסוך כלום מהילדים ובלה בלה..

אבל לקח לי הרבה שנים להחליט לעשות מעשה, כי הייתי מיואשת, לא הבנתי מאיפה אפשר לקצץ, הרגשתי שהמינוסים קוברים אותי ואת כל השאיפות שלי, תוך כדי עבודה קשה מאוד ביום ועוד אחת בערב, בקיצור טוחנת מים, ואף חמור מכך - שוקעת עמוק עמוק בבור המינוס, ההלוואות, הריביות ועוד כל מיני מושגים מפחידים אחרים..

אחרי שחברה טובה המליצה לי עליך, עדיין הייתי מסוייגת, כי לא לכל אחד אתן לגעת בעצבים הכי חשופים, לראות החולשות והכשלונות.. וגם כי לא חשבתי שיש דרך לשפר, אני הרי לא חיה חיי מותרות, לא נוסעת לחו"ל, לא מפריזה בבילויים, אז מאיפה לקצץ? מאיפה להוריד?

אבל אחרי השיחה הראשונה הבנתי שאת האחת שיכולה לעזור לי, הרגשתי שאני מוכנה לשים את הכל מולך, גרמת לי להבין שיש תקווה, שזה ישים, אפשרי וקרוב מאי פעם.

אני כבר אחרי תהליך של חצי שנה. ליווי צמוד ומקצועי שלך, תמיכה מעורבות ואכפתיות אמיתית וכנה, גרמו לי ללכת איתך ולתת לך להוביל אותי. ובשתי מילים אני אוכל לסכם את כל התהליך ואת כל התחושות שלי - קיבלתי שליטה, או אולי יש לומר לקחתי שליטה.

היום, אני במקום אחר, הצעד המטלטל הראשון היה השיקוף, ההבנה של ההוצאות, לאן הולך הכסף, ראיה של מלאה של התמונה, התמונה של החיים של ילדיי ושלי, התמונה שלנו. באחריותי.

היום אני מנהלת את משק הבית שלי, בשליטה על ההוצאות, גם אם יש חריגות אני יודעת להסביר אותן, אני יודעת להתחשב בהן בחודש הזה או בחודש הבא, הילדים שותפים (במידה מתאימה) וכולנו התגייסנו. רמת הלחץ והחרדה מהאפילקציה של הבנק ושל כרטיס האשראי פחתה, תחושת העצמאות וההכרה בכל המרכיבים של משק הבית שלנו גדלה אצלי מחודש לחודש, תמיד היתה לי חיבה לאקסל, אבל מי חשב שאפתח ממש יחסי אהבה עם הקובץ (שלא לומר אובססיה קלה..)..

הגעתי למצב מדהים שבו אני חוסכת ומצליחה להגיע ליעדים שקבעתי לעצמי, אני גם מתכננת את החסכונות שלי לחודשים קדימה, אם היו אומרים לי, לפני שנה, שזה אפשרי, הייתי ככל הנראה זורקת משהו על הפרצוף של אותו אדם... ;)

סמדר, את התגשמות החלום שלי (מה שפעם היה הסיוט שלי..) תודה רבה על התהליך, הלמידה והאמונה!!! תודה על העזרה והתמיכה והדרך שלימדת אותי ללכת בה.

לוקחת איתי את הכלים האלה, כלים לחיים.

תודה לך.