זה לא בושה לבקש הנחה
בצעירותי שנאתי לבקש הנחות.
מבחינתי זה היה אקט מבייש מחד ובלתי מכבד את המוכר מאידך.
תקראו לי נאיבית, אבל תמיד חשבתי ש"כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם" ולכן אם המוכר נוקב בסכום מסוים על מוצר זה ברור שזה המחיר הכי טוב שבו הוא יכול להציע לי אותו מבלי להפסיד.
בתור ילדה אני זוכרת את אמא שלי מתמקחת על כל דבר. לא משנה מה המחיר שהיו נוקבים, היא היתה אומרת שזה יקר ויוצאת בהפגנתיות מהחנות. לי זה היה תמיד מוזר ולעיתים אף מבייש... אני זוכרת את המוכרים שואלים אותה בכמה היא רוצה לקנות וכשהיא כבר היתה מסכימה על סכום עם המוכר וקונה, אני זוכרת את עצמי מרחמת עליהם בחושבי שבגללה הם מפסידים כסף.
ובכן, התבגרתי (קצת) מאז, והיום ברור לי (ובטח גם לכם) שמקח וממכר הוא לגיטימי. ואף אחד לא ימכור לי בהפסד רק בגלל"העיניים היפות שלי". להיפך, ברוב המקרים, יעדיף המוכר למכור ברווח קטן יותר והעיקר למכור.
אז היום אני לא מתביישת, ושואלת תמיד אם אפשר לקבל הנחה, כן כן לא לא.
בשבוע שעבר הלכתי לקנות נעלי ספורט לבן שלי, סוליות הנעליים שלו נשחקו כבר כך שהגעתי מכוונת מטרה וברור היה לי שאני יוצאת עם נעליים מהחנות.
אני הייתי בטוחה שהנעליים יעלו לי באזור ה-200 ש"ח.
כששאלתי מה המחיר ענה לי המוכר 150 ש"ח. המחיר הרגיש לי הוגן ביותר וכך הגעתי עם הנעליים לקופה. כשהגשתי למוכר את הכסף שאלתי אם יש הנחה ללקוחות קבועים מיד הוא ענה לי : " כן, אני אעשה לך אותם ב-130". אני מודה שהייתי המומה שכן מבחינתי 150 היה כבר מחיר הוגן, אבל מה אכפת היה לי לבקש? עכשיו, ברור לכם שהמוכר לא מכיר אותי ובטח לא זוכר אותי מהפעמים הקודמות שהייתי בחנות. הוא נתן לי את ההנחה פשוט בגלל שביקשתי ובגלל שעדיין המכירה השתלמה לו.
יצאתי מהחנות מרוצה. אין ספק שהוא הרוויח אותי לעוד רכישות בעתיד.
משם הלכתי לתקן את הטלפון ושוב אותו סיפור: אני : "כמה יעלה?" המוכר: " 230". אני: אפשר במאתיים? המוכר: "כן" 👏👏
אתם קולטים שבחצי שעה חסכתי 50 ש"ח??? 💪
בשבילי זה לא מעט כסף, ובשבילכם?
ב- 50 השקלים האלה הלכתי לקנות בבית הטבע את גבינות השקדים שבדרך כלל אני נמנעת מלקנות בגלל המחיר הגבוה, בכל זאת עכשיו הן מגיעות לי, לא? 😀
אז אל תתביישו, תבקשו הנחה ואולי גם תקבלו. ואם תקבלו תהיו רגועים שהמוכר מרוצה מהעסקה בדיוק כמו שאתם 🤝
איתכם ובשבילכם סמדר 💚
Smadar Givaty
