בדרך כלל כשאני מלווה משפחות בתחום כלכלת המשפחה, ההחלטות שמתקבלות משפיעות על כל בני הבית, כולל על הילדים. ואז יש צורך להסביר לילדים איך זה שעד עכשיו קיבלו (לכאורה) כל מה שרצו ועכשיו פתאום יש מגבלות (ואפילו אפשר להשתמש במילה תקציב מולם, זאת ממש לא בושה). איך זה יכול להיות שפתאום הולכים לסופר וקונים רק מה שצריך? ומה לגבי ביגוד ונעליים, מה זאת אומרת נקנה בחודש הבא? ואיך זה יכול להיות של'כל' החברות קנו כבר נעלי 'סופרסטאר' ואתם לא מוכנים לקנות לי? זה עולה רק ארבע מאות שקל!! נשמע

אני עובדת בעיקר עם מעמד הביניים. זאת אומרת אנשים שמכניסים בכל חודש הכנסות סבירות פלוס ומרגישים שהם לא מתנהלים נכון עם הכסף שלהם. תסכימו איתי, שגם אם אלו אנשים שחיים במינוס ו'לא גומרים את החודש' אלו אנשים ש'יש' להם ולא הפוך. זה אחד הדברים שאני מלמדת, על הדרך, את הלקוחות שלי. להסתכל על כלכלת המשפחה דווקא מהמקום של מה שיש לנו ושל מה שאנחנו כן יכולים להרשות לעצמנו במקום על הצד ההפוך. אנחנו חיים היום בתקופה שבה יש הכל מסביבנו ונראה שלכולם יש, איכשהו, הכל! 'כולם' נוסעים ברכבים

הדרך לרוגע כלכלי משפחתי חייבת לעבור דרך שיתוף פעולה ודיבור על הנושא בין בני הזוג. אהובי ואני התחלנו את דרכנו המשותפת עם בור כלכלי ענק. 👩‍❤️‍👨 מציאות זו חייבה אותנו לדבר על כסף ולהפוך לשותפים מלאים בנושא הזה מהר מאוד. היינו יחד כארבעה חודשים כשכבר ידענו שכנראה נתחתן אחד עם השניה, כמו כן מהר מאוד היה ברור לשנינו שבכסף אנחנו לא מתכוונים להתחשבן אחד עם השניה. כשהגיעה המפולת הכלכלית שלנו, היה ברור לנו שרק ביחד נצליח לעבור את התקופה הזאת, לשרוד אותה ובסוף גם לצמוח אחריה 💹 היי

יום העצמאות מזכיר לי את העובדה שמגיל צעיר בחרתי בחיים של עצמאות בהם אני תלויה באחרים כמה שפחות. בחרתי בחיים בהם אני עומלת בשמחה על מה שיש לי, משתדלת כל הזמן לשמוח בחלקי ולדעת שמה ששלי שלי. זאת הסיבה שבגינה אני כל כך לא אוהבת להיות חייבת לאף אחד כלום. אני הראשונה שמחזירה כספים למישהו ששילם בשבילי או רכש בשבילי משהו (אני כמעט אובססיבית (גם) בעניין הזה 😀). אני מאוד אוהבת לתת מתנות אבל הרבה פחות אוהבת לקבל🎁. מבחינת כלכלת המשפחה, אני חושבת שאהבת העצמאות שלי (ושל אהובי) היתה אחת

וגם הסיבה שבגללה איחרתי לפילאטיס בשישי האחרון. שישי בבוקר, עד לא מזמן היה בוקר הפילאטיס שלי. לאחרונה לא מסתדר לי להגיע ולכן כשהלכתי בשישי האחרון הייתי סופר נחרצת להגיע לפני הזמן ולתפוס מקום טוב באמצע💪 אבל בדרך לשם, ממש לפני הכניסה לשיעור, פגשתי שכנה לשעבר, יקרה, שמזמן לא פגשתי (כי לא באתי לפילאטיס 🙄) היקרה סיפרה לי שהיא ממש מתלהבת מהפוסטים שלי וממש נהנית לקרוא אותם (שזה תמיד משמח ומרגש אותי לשמוע). אבל העניין הפעם הוא שבמקום לומר לי שהיא לומדת מהפוסטים שלי היא דווקא סיפר

וגם עוד תזכורת לעצמי שאני כנראה במקצוע הנכון. זה התחיל בשיחת טלפון מחברה שהיתה פעם שכנה, זה המשיך במחמאות על הדרך החדשה שלי ועל הכתיבה ומשם זה התגלגל לשיחה על חברה טובה שלה, שכנה נוכחית. חברתי סיפרה לי על מיטל (השם האמיתי שונה כמובן) חברה טובה שלה, גרושה+2 שיש לה בעיה עם כסף. מסתבר שמיטל לא יודעת להתנהל עם הכסף שלה. היא נמצאת כל הזמן בלחצים שקשורים לכסף ועכשיו מסתבר שגם עשתה רכישה של דירה וממש מפחדת שבכלל לא תוכל לעמוד בהתחייבות. החברה שלי אמרה שלדעתה אני יכולה להיות הבנ

מאז שאני במקצוע הזה של כלכלת המשפחה, אני נוכחת לדעת שהנחיצות של כלכלת משפחה נכונה והרצון ללמוד את הנושא לא נוגע רק למשפחות שלא גומרות את החודש. הרבה פעמים מגיעות אלי משפחות שלכאורה הכל בסדר מהבחינה התזרימית, ז"א מרויחים יפה ואין מינוס בחשבון. אז למה בעצם הם פונים אלי? הם פונים אלי משתי הסיבות העיקריות האלה: 1️⃣️ הם מרגישים שלהיות בפלוס לא מספיק להם. הם רוצים גם לחסוך לדברים גדולים שמעבר למחיה השוטפת ולבנות לעצמם רשת בטחון כלכלי לקראת "יום גשום". 2️⃣️ הם באים בידיעה שאם הם י

אני מאוד אוהבת את פסח, קודם כל בגלל המצות ועוגיות הקוקוס 😋😱 ודבר שני בגלל הרצון לעשות סדר ונקיון בכל תחום אפשרי. אתמול ישבנו, אהובי ואני על סיכום חודש מרץ בהוצאות (שהיה חודש מאוד קשוח עבורנו ועל זה אני מבטיחה פוסט נפרד...). אנחנו כבר מיומנים בתהליך וזה לא לוקח לנו הרבה זמן. אנחנו בוחנים את ההוצאות מול התקציב חושבים שוב (ושוב ושוב) על מבנה ההוצאות שלנו מה נכון לנו עדיין ומה דורש רענון. ולמרבה ההפתעה בכל חודש אנחנו מוצאים סעיף שדורש עדכון או הוצאה שהגיע הזמן לבטל. החוד